כלל חב' לביטוח בע"מ נ' פסטרנק

החלטה

דין הבקשה למתן צו לתובעת להשיב על שאלון להידחות זאת בעיקר מחמת שיהוי בוטה , והעדר הנמקה הנתמכת בתצהיר לאיחור והשיהוי הבוטה בנקיטת הליך מקדמי זה!.

אציין ואדגיש כי הבקשה למתן צו כאמור הוגשה סתמית וללא תצהיר שיבהיר העובדה הנטענות בגופה ובגוף התגובה לתגובת המשיבה לבקשה זו!.

ככלל המועדים הרלבנטיים לפנייה ראשונית אל צד שכנגד למענה על שאלון מוסדר והגשת בקשה למתן צו למענה על שאלון מוסדים ב סימן ד תקנה 120 לתקנות סד"א לאמור :

."120(א)בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים, אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או כתב התשובה, לפי המאוחר יותר, בבקשה בכתב להשיב בתצהיר על השאלון או לגלות בתצהיר את המסמכים ובעל הדין לא נענה לבקשה תוך שלושים ימים מהיום שנמסר לו כתב הבקשה.

(ב)בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות, ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל הדין לפי תקנת משנה (א).".

במקרה דנן ובעקבות מהלכי הצדדים בתיק ניתנה החלטתי מיום 26.1.2010 שאפשרה הלכה למעשה הזדמנות חוזרת לצדדים למצות הליכים מקדמיים ביום 26.1.2010, וזאת לאחר שחלף המועד הנקוב בתקנה 120ב).

מושכלות יסוד והלכה פסוקה היא כי חובת תום הלב וניהול הליכים ויישום הוראות תקנות סד"א בתום לב חלה על הצדדים לרבות הצדדים בתיק דנן .

בהתבסס על החלטתי מ26.1.2010 שנתנה למעשה הזדמנות נוספת ולאחר שחלף המועד על פי דין להצגת שאלון ולנוכח הוראות תקנה 120 שצוטטו לעיל, הרי שעל הנתבע היה להציג דרישתו למענה על שאלון לא יאוחר מ28.2.2010.

כלומר שנה תמימה בטרם הוצגה דרישה כאמור – על פי גירסת בא כח הנתבע – אשר הוצגה רק ביום 1.3.2011.!

ברי כי עסקינן בזילות מוחלטת של סד הזמנים שנקבע בתקנות סד"א והפרת חובת תום הלב בניהול הליכי משפט!.

זאת ועוד ., בקשה הנתבע למתן צו למסירת שאלון מתעלמת לחלוטין מהשיהוי הבוטה שהיא מפגינה!.

לא נוכחתי בכל הנמקה הנתמכת בתצהיר – והנמקות עובדתיות סתמיות בכתבי טיעונים אין די בהן- להגשת הבקשה פחות חודשיים ימים לפני ישיבת ההוכחות המיועדת!.

בא כח הנתבע טען בתגובתו כי הדרישה היא "לגיטימית פרי שינוי ראייתי משמעותי שארע במסגרת הטיפול בתובענה".בטיעוניו אלה סתם ולא פרש.

לאמור ., לא למדתי לאיזה שינוי ראייתי מפתיע שלא היה קיים ל1.3.2010 – לפני שנה ומעלה -מתייחס הוא !

לא למדתי גם על מהות "הסוגיות החדשות הרובצות לפתחה של המשיבה " –ע 2 לתגובת בא כח הנתבע – בסעיף 8.

כן לא נוכחתי במועד התפנית הראייתית הנטענת בסעיף 14 לתגובה והרלבנטיות שלו להגשה הבקשה באיחור כה בוטה – גם בסוגייה זו סתם בא כח הנתבע ולא פרש!

מסיבות אלה של שיהוי בוטה של ההליך, ניסיון לניצול לרעה של הליכי בית המשפט לרבות סחבת ובזבוז זמן שיפוטי יקר – דוחה הבקשה!.

מחייבת את הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 9280 ₪!.

המזכירות תשלח ההחלטה אל באי כח הצדדים!